בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' ברסקי

החלטה

בפני התנגדות בעניין שני תיקי הוצל"פ .

ביום 5.11.13 נחקרה המתנגדת על תצהירה שתמך בהתנגדות.

בתום החקירה , המשיבה עמדתה על דעתה כי יש לדחות ההתנגדות.

עקב אילוצי יומן בימ"ש הוריתי לצדדים להגיש סיכומים בכתב.

המתנגדת חזרה על טענותיה בהתנגדות לפיהן , בין היתר , ערבותה בטלה עקב הפרת תנאי הגילוי כלפיה ע"י המשיבה וכי חתמה על הערבות שלא מרצון חופשי.

המשיבה טענה כי דין ההתנגדות להידחות שכן מדובר בהגנת בדים וציינה כי המבקשת שיפרה בסיכומיה ליקויים שנפלו בהתנגדותה עת טענה לראשונה ל"כפיה" או "חוסר רצון מוחלט".

עוד טענה המשיבה כי המבקשת לא הוכיחה כי היא חתמה על הערבות מתוך פחד , בוודאי שלא מתוך כפיה.

כמו כן , המשיבה טענה שעל המתנגדת היה לצרף תצהיר האם לתמוך בגרסה.

המשיבה טוענת כי המבקשת ידעה מהו מצבם הכלכלי של הוריה ודוחה הטענה כי נדרשה לחתום "מהר מהר" בנימוק שהמבקשת המציאה תלושי שכר ודף חשבון.

המשיבה טוענת שדי בכך שהמתנגדת לא אמרה לפקיד הבנק שאינה רוצה לחתום כדי למוטט גרסתה.

בטיעון המשפטי מפנה אותי המשיבה לעול ההוכחה הגבוה המוטל על הטוען לכפיה ולחוסר רצון וכי על בימ"ש להסיק מהיות המתנגדת בגירה ומחתימתה כי הבינה על מה חתמה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה שלא היה מקום לעמידת המשיבה על בקשתה לדחות ההתנגדות ולמנוע את יומה של המתנגדת בפני בימ"ש.

טענות המשיבה בסיכומיה , לרבות כי פעלה "כראוי על פי הדין" , אמורות על פי דין להתברר בהליך העיקרי ולא מצאתי כי הגרסה של המתנגדת כביכול התמוטטה , כטענת המשיבה .

אמנם המתנגדת בגירה , אך על פניהן נסיבות החתמת בחורה צעירה כערבה לחובות ניכרים , מחייבים ברור העובדות לאשורן בהליך העיקרי.

אני מקבל את בקשת המתנגדת ליתן לה רשות להגן ומחייב המשיבה בהוצאות המתנגדת בסך 2,500 ש"ח.

הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים תוך 30 יום.

המתנגדת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה תוך 75 יום והמשיבה תגיש תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום מקבלת תצהירי המתנגדת.

אני קובע את התיק לישיבה מקדמית ליום 4.5.14 בשעה 15:00. המזכירות תעדכן ביומני.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ד, 23 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.